״ מה, את עושה דוקטורט?״

לפני שילדתי את התאומים שלי יסמין ותום

(היום בני 17.5 )- קראתי ערימה של ספרים, על תינוקות על הורות.
חברה של אימי- כשראתה את הערימה שהזמנתי אז מאמזון צחקה: ״ מה, את עושה דוקטורט?״
צחקתי חזרה- אך בליבי חשבתי- יש משהו יותר חשוב לעשות עליו חקירה לעומק? אך כמובן, לא כולם פרקפקציוניסטים כמוני – (וזו לא תמיד תכונה טובה כל כך) אך כזאת אני – גם בקריירה שלי כצורפת וגם כשאני מאמצת ארנב – אני קוראת תחילה כל מה שאני יכולה על הנושא!
בסך הכל רציתי להיות האמא הכי הכי טובה שאני יכולה להיות. (והשד יודע מה זה)
החקירה הזו הובילה אותי לתקשורת מקרבת – במקור תקשרות לא אלימה, לגישה ולמודל שיסד ד״ר מרשאל רוזנברג, ז״ל. המפגש הזה, ב – 2003 הפך להיות הרבה הרבה יותר מטכניקה להשתמש בה בהורות שלי – זה הפך להיות דרך חיים, תשוקה גדולה, דרך להכרת עצמי ברמה העמוקה – (לפעמים גם דרך להלקות את עצמי עוד קצת חחחחח- או עוד רף שהצבתי לעצמי)

דרך שאני מאמינה שיכולה להביא הבנה עמוקה, לשיתוף פעולה מתוך רצון הדדי, וכן- אני מעיזה לומר- גם דרך לשלום.
אם את אישה שיש לך כמיהה לשלום, לשקט, לביטחון ואיכפתיות הדדית – אם הלב שלך אומר : מוכרחה להיות דרך אחרת להתנהל בעולם הזה, וביום יום הזה, שאינה מבוססת על כוח, על מי צודק, על הטלת פחד ואשמה- ורגשות אשמה עצמיים-
אני מזמינה אותך בכל ליבי להצטרף אליי לדרך הזו, שעונה לי על כך הרבה צרכים- של הכרה, הקשבה, הקלה, חיבור עם האהובים שלי, כולל חברות, קולגות, ובראש ובראשונה עם ילדיי היקרים שהביאו אותי אליה.

עוד שבועיים פותחת קורס – פרטים באיוונט 
מוזמנת באהבה

יעל