כשהשיחה הפנימית מכתיבה את החיצונית

Gift box with bow on wooden background ערב שבת
מסיבת יום הולדת לחברה טובה
במשך חודשים רבים אני חושבת על היום הזה 
חושבת על לקנות כרטיסים להופעה שאני יודעת שהיא ואני יחד נהנה ממנה, חושבת על הבילוי המשותף
הזדמנות פז.
רציתי להפתיע אותה והייתי בטוחה שתשמח!

אך כשהגיע הרגע והיא פתחה את המתנה – היא לא הגיבה כפי שקיוויתי…חשבתי שתקפוץ משמחה – ולא.
אני לא מבינה. מה קורה פה? אמנם מחבקת אותי, אומרת תודה אך אני מרגישה הסתייגות….
טוב, היה כבר סוף הערב – אולי זאת העייפות…

חזרתי הביתה, בדרך שמתי לב כבר איך המוח שלי רץ לכל מיני פרשניות..

למחרת, התבררה הסיבה – כבר יש לה כרטיסים לאותה ההופעה בדיוק שקנתה קודם לכן, עם חברה אחרת!

הרגשתי עלבון צורב, כאב, אכזבה . אז החלו סרטים מוקרנים ברצף בראש. זה קרה במהירות האור. והדיבור הפנימי היה כזה:

מה, אני החברה הכי טובה, לא? היא מעדיפה אותה על פניי? ובכלל אין כאן סימטריה ביחסים, אני אומרת לעצמי – אותו הסיפור חוזר על עצמו שוב ושוב שנים. אני משקיעה יותר ביחסים , ועוד כהנה וכהנה. עובדה! כל פעם שאני רואה משהו שאני חושבת שהיא תאהב, אני מיד קונה לה … זו לא הוכחה?

שמתי לב שזה מעלה עוד כאב. שיפוטים התרוצצו להם בחופשיות מטרידה…
היא הבחינה כמובן בכאב שלי ( למרות שלא אמרתי אותו מיד) – ניסתה למצוא פתרון…התקשרה

אמרתי לעצמי – הפעם אני לא מחזיקה את הכאב בפנים. אני אומרת את מה שיש לי! אך הדמעות, כמו שנאמר בשיר, זלגו מעצמם, ולא יכולתי לדבר. ביקשתי סליחה, שאני מוצפת כרגע ונדבר בהמשך. חששתי שכעת, במצב הטעון הזה, אני עלולה לומר את הדברים בנימה של c אשמה.

בגלל האימון המתמיד בתקשורת מקרבת שחיה בתוכי , המשיכה השיחה הפנימית: ..שאלתי את עצמי איזה צורך שלי לא נענה? שמתי לב לצורך באהבה, אישור בקבלה.. ומי מבקשת את כל אלה. כן, זו יעלי הקטנה שחיה בתוכי..
יעלי שלא ,נבחרה, שנותרה לבד.
יעלי שלא ראו אותה , יעלי שכל כך קיוותה לשמח ולקבל חיבוק חזרה. היעלי שהשוו אותה תמיד לאחרים וכעת היא משווה את עצמה.

העלבון הוא גם של יעל הגדולה אך הכאב העמוק…מגיע משם. ולא עזרו הקולות ההגיוניים…

אז…מה הפואנטה?
זהו- שאין (-:
זו התבוננות אינסופית, בשיחה הפנימית וה שיחה החיצונית, בילדה הקטנה לזו הגדולה, בין הבחירה לדבר את הכאב או לנסות "להתגבר עליו" ( טוב זו פחות אופציה כי אז אני לא חיה את הדבר אליו אני מטיפה ) – זה תהליך מתמיד ונפלא של השתנות ותנועה.

אם מעניין אותך לחקור יחד איתי – מה קורה בשיחה הזו , הפנימית והחיצונית והריקוד ביניהם , לגלות את הצרכים העמוקים, להיות אמפטית לעצמך, וללמוד לתקשר אותם החוצה, אני כאן במגוון דרכים:
שיחה אישית ממוקדת יחידה של שעה וחצי – שבה אנחנו מסתכלות יחד על סיטואציה מטרידה בחיים : חד פעמית או בתהליך של מפגשים שהם התבוננות ואימון בשינוי ושדרוג הרגלי התקשורת שלנו . https://yaelbrisker.ravpage.co.il/dillema

השבוע ביום רביעי אתן הרצאה "לגלות את נקודת המותק – איך תקשורת מקרבת עוזרת לנו ביחסים" – https://www.facebook.com/events/1979096145512011/

קורס יסודות של תקשורת מקרבת שיפתח בסוף ינואר – פרטים כאן:
https://tinyurl.com/y8onbh35

באהבה יעל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s