הבוקר הסעתי את יסמין, בתי לבית הספר ( בפעם המי יודע כמה אך זה נושא אחר). דיברנו על מה היא רוצה לעשות בחייה..
השיחה החלה בעקבות ג׳יפ שחור מרצדס שהיא ראתה בדרך, ואמרה: את רואה? כזה אני רוצה! אז אמרתי- אם כך, או שתתחתני עם מיליונר או שתעשי את המיליונים בעצמך!
מה לעשות שאני לא יודעת מה אני רוצה לעשות? ענתה – ומכאן, די כרגיל, השיחה החלה להתדרדר..
אני אמרתי: למה שלא תעשי משהו ביו-טוב כמו כל אותם אנשים שאת עוקבת אחריהם?
כן אמא, תיכף תגידי לי להיות אמנית, שזה שווה ערך ללהיות עני!
לא נכון! יש אמנים עשירים!
וכו׳ וכו׳
אחרי כמה רגעים שתקתי והתבוננתי…שמתי לב שאני מחפשת כיצד לצאת צודקת
לא יכולתי להשתחרר מהצורך הזה להיות צודקת, לצאת עם ידי על העליונה… האם זה צורך? לא, המורה שבי אומרת, זה לא צורך ..זה יותר דחף בלתי נשלט. אז מה כן יש שם?
עד שאפנח את הדבר הזה…אמשיך בסיפור
פתאום אמרתי, דרך אגב, נזכרתי בבחורה הזו מכרמיאל שהראית לי באינסטגרם שמציירת מדהים ושבית האופנה מוסקינו פרסם אצלו ציור שלה..ומי יודע לאן זה יוביל, צריך פשוט למצוא משהו שאוהבים לעשות או שמשמעותי בשבילינו ומשם יבוא הכסף…
כן אמא? היא עונה, תראי לי איך את עושה את זה בחיים שלך!!
אאאוווץ׳ – זה כאב. וזהו, הגענו לבית הספר, אמרה שלום לכלבה ולא לי, ויצאה.
אמר מי שאמר ( נדמה לי שמרשאל רוזנברג מצטט את ג׳רלד ימפולסקי) : אתה יכול להיות צודק, או להיות מאושר – אי אפשר את שניהם…
ואני מסתכלת מסביבי ובתוכי ואני רואה את הרצון לצאת צודק, בכל מחיר, האם זה קשור בצורך בהישרדות? ואם כן, מתי לעזאזל נתקדם מהמקום הזה?
Love is Letting Go Of Fear
אך, איך עושים את ה -Let go הזה?
כרגע שמה לב שאני מחפשת את המקום הרך והאמפתי לעצמי …הצורך בעזרה, ובנתינה, בלהיות משמעותית עבור בתי, לתת לה תשובות, אסטרטגיה שעונה על הצורך בוודאות..בביטחון..פתאום משהו מתרכך בי… לבי מתרחב מעט.
ההכרה שיש עוד דרך לעשות בתקשורת מקרבת באמת פחות מכעיסה אותי כעת – פחות כועסת על עצמי
ואתם? איך הדחף להיות צודק קורה אצליכם? אשמח לשמוע-
עד בפעם הבאה
יעל בריסקר 